ההיסטוריה של שמלות הקפוצ'ון - ולמה הן שוב באופנה?
- גל סלונימסקי
- 24 באוג׳ 2024
- זמן קריאה 2 דקות
בשנת 2023 ראינו לא מעט שמלות ערב משולבות קפוצ'ון, תופעה שממשיכה עד עכשיו. חשוב לציין שניצנים של שמלות הקפוצ'ון אפשר היה לראות כבר ב-2022, כלומר שנה קודם לכן, עם הופעות בודדות על שטיחים אדומים עם שמלות קפוצ'ון. ב-2023 הטרנד כבר מתפוצץ ונראה בכל פינה.
בעיקרון, המקור של שמלות הקפוצ'ון הוא בלבוש דתי. מראה הקפוצ'ון שואב השראה מלבוש של נזירים ונזירות ומהחיג'אב המוסלמי. הראשון שלקח את החיג'אב לעולמות האופנה היה איב סן לורן בסוף שנות ה-60. הוא הציג קולקציות שכללו שמלות קפוצ'ון. זה לא מאוד תפס, אבל הוא חזר לזה בשנות ה-80 – ואז זה התפוצץ. קולקציית "קפוצ'ה" ב-1985 גרמה לשמלות הקפוצ'ון להפוך לפופולריות במיוחד.
אבל אז, זה לא היה רק סן לורן והגאונות שלו. למעשה, הדמות שהכי מזוהה עם שמלת קפוצ'ון בשנות ה-80 היא מיי-די, רוצחת קשוחה, שאותה גילמה השחקנית גרייס ג'ונס, בסרט "רצח בעיניים" (A View to a Kill) שהוא אחד מסדרת סרטי ג'יימס בונד, והאחרון שבו גילם רוג'ר מור את דמותו של בונד. אין ספק שעל "נערת ג'יימס בונד" אפשר לכתוב טקסטים שלמים, אבל כאן אני מתרכזת דווקא בדמות משנה אחרת שהשאירה חותם. בסרט שהוקרן לראשונה ב-1985, נראית גרייס ג'ונס בשמלת קפוצ'ון של אזאדין אלאייה וזו הופכת להיות אייקונית. אלאייה ראה כי טוב והמשיך עם המגמה גם בקולקציית הקוטור של 1986. הסגנון של אלאייה ביחד עם הקולקציה של סן לורן יוצרות מגמה שהופכת בולטת במיוחד.
אגב, לא מפתיע שאלו שני האנשים שהובילו את המעבר של החיג'אב המוסלמי אל הארון של נשים ברחבי העולם. אלאייה הוא במקור מתוניסיה, אבל עבד בצרפת, וסן לורן התגורר במרוקו ושאב השראה רבה מהמזרח התיכון.
מאז, בתחילת שנות ה-2000, היו עוד הזדמנויות להחזיר את שמלות הקפוצ'ון לאופנה, אבל זה לא ממש תפס. ב-2022 התחילו להיראות עוד ועוד שמלות כאלה על שטיחים אדומים ומסלולים של מעצבים. מהר מאוד ידועניות בחרו בלוקים האלה – ואלו החלו להתפשט.
אז מה גרם לקאמבק? לפי חוקרי אופנה, ההסבר הוא סוג של "הפוך על הפוך". בשנים האחרונות היו לא מעט מחאות בנוגע להפרת זכויות אדם באיראן. במהלך 2022 המחאות האלה הגיעו לשיא תחת הכותרת "מחאת החיג'אב" בעקבות מותה של אזרחית איראנית בשם מהסא אמיני. אמיני בת 22 נעצרה בטהרן בשל אי לבישת חיג'אב כראוי. לאחר החקירה שלה היא הועברה לבית חולים, ומתה יומיים לאחר מכן. הרשויות באיראן התנערו וטענו שהמוות לא קשור אליהם, אבל בעולם ידעו לעשות 1 ועוד 1 – התעללו בה והכו אותה עד שהיא מתה.
המוות שלה הצית שורה של מחאות באיראן ובעולם, ושיח נרחב ברשתות החברתיות. פוליטקאים מכל העולם גינו את הנעשה באיראן. נשים מוסלמיות ואיראניות בפרט שרפו את החיג'אב והצטלמו בלעדיו – דבר שאסור ברחבי המדינה. השיא היה במונדיאל כאשר סגל הנבחרת של איראן לא שר את ההמנון במחאה נגד המשטר, אך משחק לאחר מכן חזר בו בשל איומים על חיי השחקנים.
ואיך כל זה מתקשר? דווקא בתקופה שבה חיג'אב, כיסוי ראש, מסמל את היעדר החופש לנשים – נשים חזקות ומשפיעות בעולם בוחרות ללבוש אותו כאקט אופנתי על שטיחים אדומים ובצילומי מגזינים. לקחת את הכוח לידיים שלנו – אנחנו בוחרות איך ומתי ללבוש מה שנרצה, כי החופש הוא שלנו, ואף בגד לא יאסור אותנו בתוכו.
Comments