פטרישיה פילד: האישה שהפכה את "סקס והעיר הגדולה" לאייקון אופנה

בואו נדבר על המוח הגאוני שמאחורי "סקס והעיר הגדולה" -  הסטייליסטית פטרישיה פילד.

פטרישיה פילד נולדה בניו יורק ב-1941. ניו יורקרית מבטן ומלידה. הקריירה שלה באופנה מתחילה בשנות ה-60, כאשר היא פתחה בוטיק אופנה בוושינגטון. הסגנון שלה כבר אז היה משוגע, צבעוני ומצועצע. ההשראות שלה: ג'ון גליאנו, טיירי מוגלר ודיאן פון פירסטנברג. שלושה מעצבים ש"תעוזה" היא השם השני שלהם. "שיגעון" יהיה הניק-ניים.

בשנות ה-80 היא החלה את הקריירה שלה בהלבשה לסרטים וסדרות. ב-1995 היא פגשה את שרה ג'סיקה פארקר על סט הסרט "Miami Rhapsody", ומשם – הכל השתנה. היא לוהקה לתפקיד המלבישה של "סקס והעיר הגדולה" ועשתה משהו שאף אחד לא עשה קודם לכן – להפוך את האופנה לחלק מהעלילה. פטרישיה הבינה שהאופנה היא הרבה יותר מכלי שמשתמשים בו לאפיין דמויות, היא חלק מהסיפור.

בהתחלה, בתי אופנה לא רצו לתת לפטרישיה בגדים. הם עוד לא הבינו את הכוח הפוטנציאלי. אבל פילד לא ויתרה וליקטה מיד שניה ומכרים. אחרי שהסדרה הפכה לפאשן אייקון, מכתיבת טרנדים ומכתירת בתי אופנה – כולם רצו לקחת חלק. מותגים החלו לשלוח פריטים לפטרישיה, רק כדי להיכלל בסדרה.

במידה רבה, פטרישיה פילד היא הסטייליסטית מספר 1. היא הפכה את המקצוע הזה לנחשק, היא יצקה לו משמעות, היא זו שהבינה שהמלבישה יכולה גם לייצר טרנדים חברתיים עבור האוכלוסייה בכללותה וגם להמליך בתי אופנה ומותגים. זה כוח מטורף.

על התפקיד שלה בסט היא זכתה בשלל פרסים. פתאום תפקיד המלבישה קיבל פוקוס, שהוא לא קיבל מעולם. וזאת, על אף שכבר משנות ה-30 של המאה ה-20, עם התפתחות תעשיית הקולנוע בהוליווד, יש מלבישות סרטים שאחראיות על הלבשת הדמויות והאיפיון שלהם. רק פטרישיה הצליחה להביא את הסטיילינג לקדמת הבמה.

"אופנה היא אומנות", אמרה באחד הראיונות שלה. "כל מה שצריך זה לייצר לעצמך סגנון משלך שאת מרוצה ממנו. לא לאמץ את הסגנון שכולם הולכים איתו ברחובות". על התפקיד שלה כסטייליסטית אמרה: "זה לא רק להגיד – 'אוי, אני אוהבת את הבגד הזה, אני אשים אותו עלייך'. זה ההבנה שאנחנו צריכים לספר את הסיפור ביחד".

אחרי "סקס והעיר הגדולה", פטרישיה פילד המשיכה לשחק אותה בענק עם סטיילינג לסרט האלמותי "השטן לובשת פראדה". מעניין לציין שהיא זו שהחליטה שדמותה של מירנדה פריסלי (בכיכובה של מריל סטריפ כמובן) תהיה עם שיער לבן. החלטה שלגמרי בנתה את הדמות.

אבל לא הכל מושלם אצל פטרישיה, כן? ב-2011 על רקע הפרשה האנטישמית של ג'ון גליאנו היא תמכה בו וגוננה עליו. כנראה בגלל ההערצה המטורפת אליו. זה קצת מבאס בתור יהודים שהיו מי שהגנו על גליאנו.

כמובן שהיא ממשיכה לעבוד. לאחרונה הייתה הסטייליסטית גם של הסדרה "יאנגר", שגם היא מבית היוצר של דארן סטאר, היוצר של "סקס והעיר". היום היא המלבישה של סדרת ההמשך של "סקס והעיר" – "פשוט ככה". ביריבות בין שרה ג'סיקה פארקר לקים קטרל היא לא תופסת צד. מתברר שהיא לגמרי שוויץ – ונשארה חברה טובה מאוד של שתיהן. פטרישיה מספרת שהיא חייבת להתחבר עם השחקנים שהיא מלבישה, שזה חלק מהעבודה שלה – להכיר את השחקנים, ולא רק את הדמויות שהם מגלמים.

הנפילה הגדולה הייתה בשנים האחרונות עם הלבשת הדמויות ב"אמילי בפריז". מצד אחד – היא מדייקת מאוד את הדמויות. השיק הפריזאי של סילביה לעומת התיאטרליות המגוחכת של אמילי האמריקאית. מצד שני – הגרוטסקיות המבולגנת שעבדה לקארי בראדשו, לא עושה חן וחסד עם אמילי קופר. אולי סוס מנצח רק כשדמות אייקונית אחת רוכבת עליו.