סיפורי בדים: פנו מקום לבגדים דיגיטליים

המאה ה-21 הולידה תופעה חדשה ומעניינת, שהיא אמנם רק בחיתוליה, אבל צפויה להתרחב ולצבור תאוצה. התופעה הזו נקראת – בגדים דיגיטליים.

אז בואו נתחיל מההתחלה. מה זה בגדים דיגיטליים ואיך זה בכלל עובד?

בגדים דיגיטליים אינם בגדים אמיתיים. לא תוכלו להרגיש אותם, ללטף אותם, לחוש אותם, להריח אותם ובטח שלא ללבוש אותם. בגדים דיגיטליים הם פיסים ממוחשבים עשויים פיקסלים ולא טקסטיל, שנוצרו בטכנולוגיות מחשב ותוכנות תלת ממד. אפשר ללבוש את הבגדים הדיגיטליים רק במרחב המקוון. זה יכול להיות בגד שנלבש על גבי דמותנו המשתקפת מתמונות שמיועדות לרשתות החברתיות ויכול להיות בגד שמשמש את האווטאר שלנו ביקום הווירטואלי, באפליקציות ובמשחקי במחשב. היתרון הגדול של בגדים דיגיטליים על פני בגדים ממשיים שנוצרו במפעלים הוא שהם אינם מזהמים את כדור הארץ, לא מכלים משאבים בתהליכי הייצור שלהם ולא מותירים פסולת טקסטיל שמותירה חותם על הסביבה.

כשמדברים על בגדים דיגיטליים, אי אפשר שלא להזכיר את המונח NFT. בתרגום לעברית, NTF משמעותו "אסימון חסר תחליף" (non-fungible token). אבל מה זה אומר בפועל? מדובר על נכס דיגיטלי שאפשר לקנות ולמכור אונליין ולעקוב אחר הבעלים שלו. היום NFT ברשת הם בעיקר נכסים של אומנות דיגיטלית.

אז מה הקשר לאופנה? בתי אופנת על זיהו את הפוטנציאל ולאט לאט מתחילים להיכנס לתחום ולשחרר NFTs משלהם. כפי שנכתב בווג ביזנס: "השאלה היא רק מי ילחץ ראשון על ההדק". אם NFT הוא אומנות דיגיטלית, בתי אופנת העל, שתופסים את היצירות שלה כאומנות לכל דבר ועניין, רוצים לשלוט גם בזירה החדשה וממהרים להיות החלוצים בתחום. היום יש כבר יצירות אומנות אופנתיות שנמכרות כ-NFTs אבל זו לחלוטין ההתחלה והזירה הזו רק הולכת להתרחב. בעתיד, NFTs יאפשרו למותגי היוקרה להגדיל את המכירות שלהם ולהגיע לעוד לקוחות, בעיקר בגלל שהמחירים של NFTs יהיו נמוכים מהמחירים של המוצרים הממשיים, וכך נגישים יותר לקהל הרחב.

עד עכשיו דיברנו תאורטית, אבל האם כבר אפשר לראות אופנה דיגיטלית בחיינו? התשובה היא כן!

דוגמה ראשונה לשימוש בבגדים דיגיטליים היא במשחק המחשב הפופולרי פורטנייט, שכבש את בני הנוער והילדים. במשחק יש אפשרות לשחק בתצוגת אופנה, כאשר הדמויות לובשות בגדים דיגיטליים. בית אופנה שזיהה את הפוטנציאל בפורטנייט הוא בלנסיאגה שהשיק קולקציה דיגיטלית בשת"פ עם המשחק האהוב. מעתה, הדמויות שלכם בפורטנייט יכולות ללבוש בלנסיאגה, וזה בטח יותר בלנסיאגה ממה שיש לרבים מכם בארון. המטרה של בלנסיאגה בצעד הזה היה להנגיש את עצמם לדור הצעיר, ובאופן כללי לעשות צעד שעוד שווה להרחיב עליו – להנמיך את האופנה הגבוהה.

דוגמה שנייה לשימוש בבגדים דיגיטליים היא באפליקציה האמריקאית Genies. מדובר באפליקציה ליצירת אווטאר מותאם אישית לשימוש בפייסבוק, ווטסאפ, אינסטגרם ועוד. הרבה מותגים הביעו עניין בעיצוב בגדים לאווטארים המיוצרים בג'יינייס, למשל, גוצ'י שכבר יצרו ליין שכזה. גם רוברטו קוואלי וסקימס, המותג של קים קרדשיאן, הביעו רצון לעשות צעד דומה.

הדוגמה האחרונה היא מותג הנעליים הדיגיטליות RTFKT. זה מותג שמייצר רק נעליים דיגיטליות, ואין להם אף דגם אמיתי. הם מוכרים נעלי ספורט ופריטי אספנות למטאוורס (היקום הווירטואלי), והדבר הכי מטורף בסיפור של RTFKT זה שבפברואר האחרון הם מכרו נעליים בשווי 3.1 מיליון דולרים בשבע דקות.

תמונה מאינסטגרם: הנעליים הדיגיטליות של RTFKT

אל אלו מצטרפות חברות שמציעות שירות מעניין – הלבשת התמונות שלנו ברשתות החברתיות. הרי ידוע שכאשר לובשים אאוטפיט ומפרסמים תמונה איתו באינסטגרם, הבגד "שרוף" ואי אפשר ללבוש אותו פעם נוספת (אם נוציא את מגמת מחזור הלוקים שתופסת תאוצה בזמן האחרון, ותודה לקייט מידלטון שמובילה את התנועה). כדי למנוע צריכה מוגזמת של בגדים שלא נלבשים יותר מפעם אחת, החברות האלה מציעות ללקוחות שלהן לשלוח אליהם תמונות שהם מעוניינים לפרסם ברשתות החברתיות, ובחברה ילבישו אותם בבגדים המוצעים למכירה מקולקציות ייעודיות שנוצרו למען המטרה הזו. זה ממה סוג של קניון דיגיטלי - לתמונות שלנו ברשת. מה שמעניין בשירות הזה הוא שברגע ש"רוכשים" בגד דיגיטלי לתמונה שלנו, הבגד הזה הופך סולד אאוט – כך שלא יקרה מצב שמישהי או מישהו אחר קונים אותו גם ולובשים אותו גם במדיה החברתית. מקדימים תרופה למכה של "ביץ' סטול מיי לוק".

כמו שאפשר לראות, הנוכחות של בגדים דיגיטליים מתרחבת וכדאי לפקוח כבר עכשיו עין על התעשייה הזו, ולא להיות מאחרוני המאמצים של המגמה החדשה שאליה הולכת תעשיית האופנה.