האם מעצבי העל הפכו לאופנה מהירה?

בשנים האחרונות, יחד עם העלייה במודעות הסביבתית והחשש מאסון אקולוגי, עולה המודעות לאופנה איטית, מונח שאולי לא כל כך הכרנו בתחילת העשור הקודם.

בואו נעשה רגע סדר לפני שנצלול לסיפור:

אופנה מהירה = מודל עסקי שמבוסס על טרנדיות, זמניות, אופנה חולפת ומתחלפת בקצב מהיר. ייצור המוני של בגדים. מותגים שמחליפים קולקציות רבות בזמן קצר. במסגרת האופנה המהירה נעשה שימוש קצר טווח בבגדים ורכישה מאסיבית של בגדים חדשים, לפי הטרנדים המשתנים. קצב מהיר של יצירת קולקציות מבוססות טרנדים והחלפת בגדים בקרב הצרכן.

היתרון: עדכניות, טרנדיות, התחדשות. החיסרון: זיהום סביבתי, יצירת פסולת טקסטיל מרובה

אופנה איטית = שיטת עבודה המבוססת על ייצור הומני, שימוש חוזר בבדים וייצור איכותי לטווח ארוך. על-זמניות לא מבוססת טרנדים. כלומר, אופנה איטית היא שיטה שמקפידה הן על תנאי העבודה וההעסקה של מי שמייצר את הבגדים, הן על חומרי הגלם – שחלקם ממוחזרים, והן על התוצר, שאינו מבוסס טרנד או עונה ונועד להישמר לטווח ארוך. אופנה איטית היא תגובת הנגד לאופנה המהירה שאפיינה את העשורים האחרונים.

במידה מסוימת, אפשר לטעון שבמשך שנים שימשה אופנת הקוטור אופנה איטית (מעט קולקציות, בדים איכותיים, עבודת יד ותנאי העסקה הולמים ולא מפעלים שבהם מעסיקים ילדים בני 9 מבנגלדש וכו'). אלא שהאופנה המהירה כל כך הצליחה כלכלית והכניסה הרבה מאוד כסף לכיסם של הרבה מאוד אנשים (לא סתם מייסד זארה היה בשנת 2017 האיש השני הכי עשיר בעולם), כך שתעשיית הקוטור התחילה לפזול.

פתאום, מותגי על התחילו לייצר קולקציות בקצב מסחרר – קיץ, חורף, קדם קיץ, קדם חורף, ריזורט, קוטור, גברים, ילדים... וכן הלאה. ובמקום 2 שבועות אופנה בשנה – התחילו להרים תצוגה לכל קולקציה! הסטנדרט עלה מ-2 קולקציות בשנה (אביב-קיץ וסתיו-חורף) ל-5! המשמעות: הרבה מאוד בגדים וקולקציות מבוססות טרנדים – גם בקרב מעצבי העל. ייצור המוני. במילים אחרות: אופנה מהירה! אופנת המעצבים הפכה לאופנה מהירה לכל דבר.

בשנים האחרונות חל שינוי מגמה ויותר ויותר מותגים מנסים להיות אקולוגיים. לשמחתנו, הרבה מותגי על מתחילים לחזור למקורות. מותגי על רבים נטשו את המודל המוגזם של 5 קולקציות בשנה או יותר, וצמצמו את המספר חזרה ל-2. על זה צריך להגיד תודה לאלסנדרו מיקאלה, המעצב הראשי של גוצ'י, שהודיע ראשון על חזרה למודל של 2 קולקציות בשנה ותו לא, ובכך פתח את הצוהר לעוד מעצבים לעשות כן.

מותגי העל לא לבד. מותגים של אופנה מהירה פר אקסלנס התחילו לייצר קולקציות של בגדים מבדים ממוחזרים (זארה ו-H&M עושות ככה למשל). זה לא מונע מהן להשיק קולקציות מרובות מבוססות טרנדים, כן? אבל הן עושות את המירב בגזרתן.

כמו כן, בשנים האחרונות יש יותר מודעות ליד שנייה. ב-H&M נותנים זיכוי כספי למי שמחזיר שקית של בגדים ישנים (לא משנה של איזה מותג). חנויות של בגדי מעצבים יד שנייה תופסות תאוצה (Volver המקומית המעולה ואפילו טרמינל איקס, לגמרי אופנה מהירה, מציעה פתאום תיקי יד שנייה לרכישה). גם אסוס פתחה אפשרות למסחר יד שנייה. חוץ מזה, רבים ורבות מחליפים ביניהם בגדים בקבוצות פייסבוק ובאירועים פיזיים. יד שנייה הפך ללגיטימי. זה כבר לא סמל של חיסכון כלכלי, עוני וחוסר סטייל – להפך! אופנת יד שנייה מיתגה את עצמה כמגניבה וחלחלה אל המיינסטרים בחסות המאבק האקולוגי.

ועדיין, לאופנה מהירה יש מקום. הרבה מקום. הרבה מאוד מקום.

עד שלא נקום ונגיד למותגי אופנה מהירה סטופ, המצב לא ישתנה. תעשיית האופנה המהירה תמשיך בשלה. וההשלכות על כדור הארץ? כנראה הרסניות. גם על זה אפשר להתווכח, אבל שינויי האקלים מורגשים היטב ולזה אי אפשר להתכחש.

לא קל להפסיק את השופינג. זה נעים בלב, זה כיף, זה גורם לנו להרגיש טוב עם עצמנו. לצד זה, העולם זועק שנעשה קאט. שלפחות נפחית. אם מותגי העל ירדו מ-5 קולקציות ל-2 (המודל הישן והטוב), אין סיבה שמותגי האופנה המהירה לא יעשו השתדלות. אני מבינה שמדובר פה בצעד כלכלי קשה, אבל אם זה לא יבוא מהם – אולי זה יבוא מאתנו. לפני כל רכישה לא נחוצה תעצרו, תישנו על זה לילה, ורק אם אתן ממשיכות לחשוב על הפריט – תרכשו אותו. ברוב המקרים תגלו שמדובר בשופינג גחמה. אל תפעילו את השעון באינסטגרם לקולקציה החדשה (שבוע אחרי שהושקה קולקציה קודמת), באמת שאין צורך. אם רק תהיו קצת יצירתיות, לא תאמינו כמה מטעמים תצליחו לעשות ממה שכבר יש לכן בארון.