הסיפור מאחורי תיק הבמבוק של גוצ'י

אחד מהדגמים המוכרים והאייקונים של בית האופנה גוצ'י, ויש לא מעט כאלה, הוא תיק הבמבוק.

השם שלו, באופן טבעי, נובע מהחומר המפתיע שבו – במבוק. התיק, במקור, עשוי עור חזיר ולו ידית מעוגלת עשויה במבוק, חומר לא טריוויאלי במפעלי הקוטור.

אז מאיפה הגיע הרעיון להשתמש בבמבוק? בהייטק קוראים לזה – "להפוך את הבאג לפיצ'ר". אפשר גם לומר – "להפוך את הדפקט לאפקט". במילים אחרות – התקופה הנוראית שבה נולד התיק הבמבוק של גוצ'י היא שהובילה את בית האופנה לשימוש בחומר הבלתי צפוי, מה שהתברר כהצלחה מסחררת.

תיק הבמבוק נולד ב-1947. התקופה היא סוף מלחמת העולם השנייה, כאשר העולם כולו מנסה להתאושש מהזוועה. במשך שנים תעשיית האופנה הייתה על "מיוט" והרבה מאוד בתי אופנת קוטור נסגרו בשל מצוקת חומרי גלם. גם שנים אחרי המלחמה המשיכה מדיניות הצמצום במפעלים, שהקשתה על מעצבים לייצר פריטים מאותם חומרים איכותיים שלהם התרגלו, כמו עור, משי וכדומה. התעשייה כולה נדרשה לגלות יצירתיות. יש סיפור על זה שבתקופת המלחמה כלות הכינו שמלות מבדים של מצנחים, כי רק חומרי גלם צבאיים היו בהישג באותה עת.

האקלים הסביבתי הזה, הוא שהוביל את בית גוצ'י לגלות יצירתיות ולהחליט להכין תיק כשידית האחיזה שלו עשויה במבוק. במבוק הוא חומר עמיד, הוא זול והוא מיובא בקלות מיפן. גוצ'י פיתחו שיטה לעגל את הבמבוק על ידי חימום ואז קירור. השיטה הזו מעוגנת בפטנט של גוצ'י בלבד.

מעניין להוסיף שעד היום תיקי הבמבוק מיוצרים בעבודת יד במפעל גוצ'י באיטליה. אומרים שתיק אחד כזה דורש 13 שעות עבודה! פלא שהמחירים שלו הוא כמעט 3,000 דולר?

הפתרון הזה של גוצ'י להמשיך לייצר דגמים נוכח מחסור החומרים של אחרי המלחמה שיחק להם בענק. בשנות ה-50 וה-60 הוא היה אחד הדגמים הנחשקים. שלל דוגמניות וסלבריטאיות של אותה תקופה נראו אוחזות בתיק הבמבוק, בהן אליזבת טיילור וגרייס קלי.

תיק הבמבוק עבר חידושים לאורך השנים והפך להיות חלק בלתי נפרד מההיסטוריה והשפה של בית האופנה. בשנות ה-90 הוא זכה לחידוש בגזרה מעט שונה ומי שאימצה אותו באהבה והחזירה לו את הפופולריות הייתה הנסיכה דיאנה. ב-2010 הוא חזר לסבב נוסף, ושוב הפך לחביב הסלבריטאיות.

וזה לא הסוף. בשנה שעברה, אלסנדרו מיקאלה, המעצב הראשי של בית האופנה, מחזיר את הדגם למדפים. הפעם זה הארי סטיילס שעוזר להפיץ את הבשורה – וכן, גם הסרט על בית האופנה והרצח של מאוריציו גוצ'י, שבמהלכו נראה תיק הבמבוק של המסך הגדול. מדהים איך תקופת הצנע של אחרי המלחמה הולידה את אחד הדגמים המבוקשים של גוצ'י ויצרה מסורת של ממש שחוזרת כל כמה זמן בצורה מעט שנה.