מה ללבוש לריאיון עבודה?

מה ללבוש לריאיון עבודה?

מדובר באחת השאלות הנפוצות ביותר, שסטייליסטים/ות, מנהלים/ות ומגייסים/ות רבים ורבות נדרשו לענות עליה. התשובות בדרך כלל כוללות שימוש במילים כמו "אלגנטי", "מכובד", "מוקפד", כשיש מי שהולך רחוק ומייעץ כל מיני עצות כמו להימנע מג'ינס קרעים, להסתיר קעקועים, לא לבחור בחולצת בטן או מחשוף, להעדיף חולצה מכופתרת או עם צווארון וגם להימנע מצבעים בוהקים כמו צהוב או כתום.

ואני שואלת – מה?

אז בואו נתחיל שוב מהתחלה – מה ללבוש לריאיון עבודה?

התשובה שלי – כחוקרת תקשורת ואופנה, היא - מה שבא לכם.

רגע לפני הרמת הגבה וההתנגדויות, הנה ההסבר:

בחירה בבגד מסוים, זה ולא אחר, אינה שרירותית. גם אם נראה לנו שכן ואנחנו בטוחים שאנחנו לא אנשים שמשקיעים ולו טיפת מחשבה בבגדים שלנו. בפועל, גם אם לא תמיד באופן מודע, אנחנו בוחרים בגד שאנחנו מרגישים שמייצג נאמנה את מי שאנחנו, כפי איך שאנחנו תופסים את עצמנו.

כלומר, הבגדים שלנו הם הזהות שלנו.

האם אי פעם הייתם בחנות יחד עם חבר/ה שהתלהבו מבגד שהוא בהחלט יפה ונחמד וטרנדי, אבל הרגשתם שהוא פשוט "לא אתם"? שאתם לא יכולים ללבוש אותו, אפילו שהוא יפה, כי הוא פשוט לא מתאים לכם? זה בדיוק העניין. כי גם אם כולם הולכים עכשיו עם נעלי אולסטאר וחולצות בטן – וזה הכי טרנדי שיש – אם זה לא מספיק מספר את הסיפור שלכם, את מי אתם - אתם לא תצליחו ללבוש את זה. אם הבגד הזה לא מעביר את המסר לסביבה של מי שאתם – אתם לא תבחרו בו. במודע או שלא.

בגדים הם מי שאנחנו.

חשבו על זה ככה – כשאתם פוגשים אדם לראשונה, אחד הדברים הראשונים שאתם רואים עליו הוא מה הוא לובש, שכן לא מקובל ללכת עירומים. דרושות רק 4 שניות לגיבוש רושם ראשוני, ולפיכך – הבגדים שלנו הוא חלק מאוד גדול מהרושם הראשוני שאנחנו משאירים.

הו. אז אולי כאן יקפצו שוב אלה שמייעצים להימנע מצבע כתום לראיונות עבודה ויגידו – אם בגדים הם חלק כה ניכר מהרושם הראשוני, האם לא נרצה להשאיר רושם ראשוני טוב על המראיין/ת?

התשובה שלי היא – לא. או לפחות - לא בדיוק.

אני רוצה שהרושם הראשוני שאני משאירה במקום עבודה יהיה *אני*. אני רוצה שיראו אותי וידעו מי זו גל, ולא מי זו עובדת גנרית שנראית כמו כל אחת אחרת.

אני רוצה לבחור את הג'ינס שאני אוהבת, הנעליים שמתאימות לי, התכשיטים שמספרים את הסיפור שלי. אני רוצה להתלבש באופן שבו המראיין/ת ידעו מי אני, בצורה הכי נאמנה למקור. כי מעסיקים יקבלו אותך בגלל מי שאת/ה. בגלל הניסיון, האופי, צורת המחשבה. העולם הפנימי שלך, הוא שיקבל אותך לעבודה. לכן, העצה שלי – התלבשו כמו עצמכם. כמו הסיפור שאתם רוצים לספר על עצמכם, ולא על עובדים כלליים בשוק העבודה.

גם אם מדובר במקום עבודה עם קוד לבוש, שפה הגמישות קצת מצטמצמת, נסו להביא את עצמכם לידי ביטוי בבגדים שתלבשו לריאיון העבודה – התכשיטים, האיפור, הנעליים, התיק. כל אלו יעזרו למראיין/ת להבין יותר טוב מי אתם. אל תחביאו את מי שאתם בבגדים שכולם רוצים לראות, ספרו את הסיפור שלכם כמו שהייתם רוצים בעזרת הבגדים שלכם.

לבוש הוא כלי נהדר ורק צריך לדעת להשתמש בו, ולא להתחבא ממנו. לא להחביא את מי שאתם. וכן, כך גם בשוק העבודה. זכרו שמי שאתם זה מה שבסופו של דבר יעניק לכם את המשרה. אם אתם אנשים שלובשים ג'ינס קרעים – זה מה שתלבשו. כי זה הסיפור שלכם. זה מי שאתם. אם יש מקום עבודה שלא יקבל אתכם בגלל הלבוש שלכם - גם אתם לא רוצים לעבוד שם. רק חשבו איזה סיוט זה לעבוד במקום שבו אתם נדרשים "להתחפש" כל בוקר למי שאתם לא, ולא לבטא את עצמכם בחופש מלא.

בהצלחה!